• sigalkaplan974

איך לשרוד את החג במשפחה משולבת


"בחג הראשון הילדים שלי אצל בעלי לשעבר, למרות שהם היו צריכים להיות אצלי אבל בחג השני ההורים שלי והאחים שלי נוסעים כולם לצימר ורציתי שהילדים יצטרפו. העניין הוא שיש את הילדים של בן הזוג שלי עכשיו שהם יהיו אצלינו בחג הראשון כי אנחנו מתואמים והאקסית שלו לא הסכימה להחליף, עושה דווקא... אז עכשיו מתבלבל לנו הסדר... נראה מה נעשה שנה הבאה. בכל מקרה לא יודעת איך שורדת חג ראשון איתו ועם הילדים שלו בלי הילדים שלי..."

הסנריו נשמע מוכר? מורכב? חגים במשפחות משולבות עשויים להיות לא פשוטים. משום שבאופן טבעי בחגים, המשפחתיות היא מרכז העניין. אווירת החג נמהלת לא פעם במתחים שמעמתים משפחות אלו עם העובדה שהמשפחה היא לא המשפחה הגרעינית שהיתה.

זו גם התקופה שזוגות בזוגיות שניה עם ילדים מרגישים מקוטבים ברצונות למשל, הוא מתגעגע לילדים שלו והיא נושמת לרווחה שהם לא איתם. היא רוצה לקנות לילדים שלה בגדים יקרים לחג והוא חושב שהיא מפנקת אותם יותר מדי ו"הם מנצלים את זה". וגם אם הם מיושרים ביניהם אז הם עשויים להתקל בחוסר הבנה מצד הסביבה, חברים ומשפחה שישאלו "מה את/ה לא עושה את החג עם הילדים?" או "אז תעשי עם הילדים ועם האקס".

גם עבור הילדים חגים מהווים גורם לחץ בגלל שהם נעים בין שני בתים וחולקים תחושות נאמנות לכל הורה ועסוקים בעצמם בשאלה, איפה הם חוגגים ומה יהיה עם ההורה השני. נכון, במשפחות בהן ההורים גרושים ההחלטה איפה הילדים יחגגו את החג קבועה בהסכמי המשמורת. יש סידורים שמתחלקים בין החגים ויש כאלה שמתחלקים בין הימים בחגים. לעיתים ההסכמים הם קשיחים ולעיתים הם גמישים הכל תלוי במערכת היחסים בין ההורים. גירושין לא אומר שהילדים בהכרח צריכים לסבול, זה תלוי בדרך בה ההורים שלהם ינהלו ביניהם את התקשורת. ותזכרו את זה בכל פעם שאתם מנהלים אותה.


אז מה חשוב לדעת, להבין ולעשות כשהמשפחה משתלבת ופסח בפתח:


תכננו תכננו תכננו- משפחות משולבות הן לא משפחות ראשונות. הן לא פחות טובות הן פשוט מתהוות אחרת. יש בהן מתחים וזה נורמלי. לכן חשוב לתכנן פעילויות מראש(משחקי קופסא, פאזלים, אפיה, צפיה משותפת בסרט, טיול) ולא לבנות על ספונטניות משום שזה מזמן אינטראקציות נפיצות שעלולות להכניס מתח לאווירה. זה שהדברים לא 'זורמים' זה לא מעיד על כישלון אלא על בניה הדרגתית של הסתגלות.


אל תתעקשו על מנהגים – כל משפחה באה עם מנהגים משלה אל החג. תכבדו אותם ותנו מקום למנהגים של כולם. עם הזמן המנהגים יתמזגו ויניבו מסורת השייכת למשפחה החדשה שבניתם.


תקשיבו לקצב של הילדים- ילדים חשים בלבול בנוגע למשפחה החדשה הם יכולים לשמוח בה ומצד שני לחוש עצב על ההורה אחר שלא נמצא בה. גורם לחץ נוסף על הילד יכול להיות כתוצאה ממציאות בה הורה אחד הקים משפחה ו"הסתדר" ואילו ההורה השני עדיין "לבד" לחווית הילד ואז הוא חש שעליו להיות לצידו. לעיתים זה יבוא לידי ביטוי כשההורה הלא ביולוגי יעשה מאמצים כדי להתקרב אבל הילד ידחה אותו בגלל תחושות אלו. אל תאיצו בהם או תצפו שירגישו בדרך מסוימת שתגרום לכם להרגיש טוב. תהיו אמפטיים ותנו להם ללכת בקצב שלהם.


דעו את הגבולות שלכם- טיפ לדמויות הלא ביולוגיות. אל תעשו מעל ומעבר עבור הילדים אם אתם יודעים שאתם תתאכזבו ותכעסו במידה ולא תקבלו את ההערכה שאתם מצפים לקבל. אם הילדים של בני הזוג שלכם "שוכחים" באופן קבוע להגיד לכם תודה, לכתוב ברכה או להביא לכם משהו לחג אל תגזימו עם ההשקעה במתנות. ההיפך, ראו בזה שיעור עבורכם להפטר מדפוס ה"קדושים מעונים" בנוסח- "לא משנה מה אני עושה בשבילם והם לא מעריכים".


אל תיבהלו מריבים ביניכם- מפלס המתח בין זוגות בפרק ב' עולה בחגים סוגיות כסף והתנהגות הילדים. אל תבהלו מזה, ריבים הם לא 'שובר משחק' הם דרך להביע אי הסכמות שמקבלים מענה דרך שיחה. זאת בתנאי שלא גולשים להאשמות, בקורת, זלזול או נמנעות משיחה. כל זמן שתשמרו על ארבעת הכללים הללו תוכלו למצוא פתרונות פוריים.


זמן אחד על אחד- בני המשפחה במשפחה משולבת מתחברים הכי טוב כשהם אחד על אחד. פעילויות הכוללות כל הזמן את כולם מעייפות ומיצרות מתחים לגבי מי "מקובל" ומי "לא מקובל". אינטראקציה אישית ואינטימית מחזקת את הקשרים בין בני הבית. (הביולוגיים הלא ביולוגיים ובין הילדים לבין עצמם)


שחררו את עצמיכם מרגשי אשמה- זו בקשה גדולה, אני יודעת. אבל רגשות אשם מלווים גם משפחות גרעיניות בחופשים. הרגשות האלו פוגשים אותנו בדרך כלל כשהציפיות שלנו מעצמינו גבוהות והמציאות מכתיבה תנאים אחרים. גם אם יש ריבים והתפרקות, אל תבהלו. זו הזדמנות להראות להם שריב יכול לייצר שיחה שתוביל לתיאום ציפיות ופיתרון. מודל חשוב של חוסן שישרת אותם לחיים.


קחו הפסקה וצאו להתאוורר - פסח הוא חג ארוך. אם השהיה יחד עמוסה לכם זה טבעי. במקום להגיע לנקודת השבר, זהו אותה קודם וצאו להתאוורר, רק אתם. לכו לבית קפה, תפגשו חברים, משפחה או כל דבר שמאפשר לכם לנשום עמוק ולחדש כוחות. זה לא מעיד על "חוסר חיבור" על "כישלון" ועוד כל מיני מיתוסים שונים זה מעיד רק על דבר אחד- שאתם נמצאים בתוך תהליך הדרגתי של שילוב משפחות וזו אסטרטגיה טבעית.


תפרגנו להם את הזמן שלהם עם ההורה השני אבל באמת מהלב- אל תעמיסו על הילדים רגשות כבדים- "אני אתגעגע אליכם" או "אני עוד לא יודע איפה אני אהיה בחג" אם הם שואלים. תשחררו אותם בשמחה, גם אם בפנים קשה והלב נחמץ תנו להם את ברכת הדרך ותגידו להם שיש לכם תוכניות ואתם לא לבד.


צריכים להתייעץ? אשמח לשוחח אתכם ולקבוע פגישה לדבר על המשפחה המשולבת שלכם. הקליקו כאן

פוסטים אחרונים

הצג הכול