• sigalkaplan974

קשה לכם עם הילדים? 😓

אחד האתגרים הגדולים מתוך חמשת האתגרים המשותפים לכלל המשפחות המשולבות ע"פ ד"ר פטרישיה פפרנאו- זה האובדנים של הילדים.

כדי לדעת איך להתמודד עם זה צריך לפני הכל להפרד מהפנטזיה שכולם יקבלו את כולם🥰 (וכן, זו פנטזיה שכיחה מאד), לקבל החלטה לא לקחת באופן אישי את העובדה שהילדים הודפים ולפתח אליהם כעס וטינה (אני יודעת זה קשה, אבל אפשרי) ולהסתכל רגע על הסיטואציה מנקודת המבט שלהם. 🧐 כי בעוד אתם חווים את הזוגיות החדשה שלהם כנפלאה, הרבה פעמים אחרי שחיכיתם זמן רב, עם ילדים זה ההיפך.😠 החוויה מתחילה עם אובדנים. הצעד הראשון בתמיכה בילדים היא להבין את המציאות הרגשית המורכבת הזאת.

אני אומרת לזוגות לעיתים קרובות "היה לכם חבר פעם שפתאום התלהב ממש מאהוב/ה חדש/ה? הרגשתם בחוץ ולא רלוונטים? באמת רציתם לראות אותם מתנשקים ומתכרבלים? עכשיו תדמיינו שהרגשת הביטחון שלכם, הרווחה הנפשית שלכם שעדיין מטולטלת, תלויה באותו אדם שהפנה את תשומת הלב שלו ממכם למישהו מבחוץ?" 🙁


במחקר פורץ דרך איכותני של claire cartwright וחוקרים נוספים על ילדים שחיים במשפחות חורגות, אובדן הזמן של ההורה ותשומת הלב שלו התגלה כנושא העוצמתי ביותר בשבעה מחקרים שונים.

הרבה פעמים זוגיות שניה נרקמת בשנתיים הראשונות אחרי הגירושין כשהילדים עדיין מעבדים את אובדן המשפחה הגרעינית. מערכת יחסים הורה-ילד מאד פגיעה בנישואים חוזרים מוקדמים, היא הופכת להיות יותר מרוחקת, יותר קונפליקטואלית ושלילית, במיוחד בזמן שילדים הכי צריכים חום, הורים זמינים.

כן, אני יודעת שנורא קשה בעיקר לבני הזוג להיות אמפתיים לילדים שהודפים אותם. אני יודעת שהרבה יותר טבעי לכעוס מאשר לאפק את הרגש השלילי ולהגיד לעצמכם "רגע, מה היא מנסה להגיד לי"🤔 אבל קשה לא אומר בלתי אפשרי.

מכיוון שמבנה המשפחה המשולבת שם את ההורים ואת הילדים במקומות שונים, זה מייצר אתגרים גדולים שחיוניים להורות טובה. למשל אמפתיה אמיתית שמבינה את המורכבות שלהם ואז זה נשמע ככה: - "אני לא סובלת את הבת זוג שלך" - "אני לא מסכים שתדברי ככה עליה, היא אדם מאד נחמד והיא עושה בשבילך הרבה דברים" זה דיאלוג שמשאיר את הילדים בחוץ, לא מובנים, מרגישים לבד. במקום להתייחס לכאב האובדן וקונפליקט הנאמנות שנוצרים כתוצאה מכניסתה של בת הזוג ולומר: - "אני יודע שזה קשה לך שהיא פה וזה משנה הרבה דברים, וכואב לי לשמוע שאת מרגישה ככה אבל חשוב לי שתדעי שהיא בת הזוג שלי והיא לא מחליפה את אמא שלך – תמיד יש לך אותי ואת אמא ושום דבר לא ישנה את זה. אם תתני לה הזדמנות אולי אפילו יום אחד תחשבי שהיא דווקא בסדר 😊 . את לא צריכה לאהוב אותה אבל אני אשמח אם כולנו נוכל לכבד אחד את השני. ועכשיו אני יכול חיבוק? יש משהו שאת רוצה שנעשה רק את ואני?

כן, אני יודעת שנורא קשה בעיקר לבני הזוג להיות אמפתיים לילדים שהודפים אותם. אני יודעת שהרבה יותר טבעי לכם לכעוס מאשר לאפק את הרגש השלילי ולהגיד לעצמכם "רגע, מה היא מנסה להגיד לי"🤔 אבל קשה לא אומר לא אפשרי. לפחות בהתחלה עד שהילדים יתמקמו עם השינויים אתם בני הזוג אל תצפו מהילדים שיגידו לכם "תודה אבא שהסברת לי את זה עכשיו אני באמת אשתדל להיות נחמדה" או שהיא תפנה לבת הזוג ותגיד: "תודה יעל שאת דואגת לי" ובמקום זה תדאגו למצוא את הנחמה והאמפתיה בתוך הזוגיות, הערכה והוקרה על מאמצי בני הזוג באופן עקבי שידעו שאתם רואים את זה. אם תתמידו החיבור יגיע. 😃


צריכים עזרה אחד על אחד? צרו איתי קשר

239 צפיות