• sigalkaplan974

פרספקטיבה. זוגיות בפרק ב'

זה כל כך שכיח שהורים ביולוגים מרגישים שהבעיה במערכת היחסים בין הילדים להורה החורג טמונה בהורה החורג "אם היית נחמדה יותר אליו...", "אם לא היית כזאת קשה איתו זה לא היה קורה" ואז קורה שאימהות חורגות (ולעתים גם אבות חורגים), מגיעים להדרכה כדי לקבל פרספקטיבה, עזרה והבנה על מה שעובר עליהן כשהן מרגישות לא מובנות על ידי בן הזוג שלהן או על ידי עוד אנשים מסביב, משפחה מורחבת וחברים.

החוויה השכיחה, יש לציין, שחוות וחווים הורים חורגים קורית לא בגלל שהם א.נשים רעים אלא בגלל שהדינמיקה של חיים במשפחות משולבות מייצרת את הרגשות האלה אצל רוב הזוגות בשלב כזה או אחר. זה חלק מהזרם של משפחות משולבות. העניין שבני הזוג שהם אלו שהקימו את המשפחה הזו מתוך אהבה הם אלו שצריכים לתמוך אחד בשני מול שטף הזרם הזה. אבל!! ההורה הביולוגי שאוהב את הילדים שלו אהבת הורה עמוקה, מצפה, או לפחות מקווה, שהאישה בחייו תאהב את ילדיו באותה המידה וכשהוא לא מצליח, הוא מגלה שהוא מותש מהמאמץ לשמור על כולם מאושרים. הוא ובת הזוג שלו שהרגישו מאד מחוברים בהתחלה מוצאים את עצמם במין דרך ללא מוצא ובתוך מערבולת של רגשות שליליים ותהייה האם עשינו טעות איומה. ההורה הביולוגי הופך להיות יותר ויותר מגונן על הילדים והאמא החורגת, במיוחד אם אין לה ילדים משלה, מרגישה מבודדת ומנותקת.


# תכירו שהתחלה של משפחות פרק ב' שמה את שניכם במקומות שונים

לזוגיות שניה יש דינמיקה שונה מזוגיות ראשונה. זה מבלבל קצת בהתחלה כי היא מתחילה רגיל אבל די מהר מתחילות לצוץ בעיות אופייניות למשפחות משולבות ומאד קשה להורה ביולוגי ולהורה חורג להיות אחד בנעלי השני. נכון, יש לכל אחד ואחת אג'נדה מוסדרת מה הוא או היא היו עושים אחרת וזה בדרך כלל מוטח אחד בשני כהאשמות "אני במקומך הייתי מעמידה אותו במקום", "זה מה שהוא רגיל, את לא אמא אז את לא יודעת, ככה זה ילדים" אבל האמת היא שהורה ביולוגי לא יכול להבין מה עוברת אמא חורגת, ואמא חורגת לא באמת יכולה להבין את המאבק בו נמצא הורה ביולוגי. והפער הזה ביניהם מותיר אותם כואבים ולפעמים גם מפרק אותם.


# לצאת מהלופ של חיפוש אשמים להכיר בשונות ולעבוד איתה ולא נגדה

זוגות פרק ב' רק ירוויחו אם הם יתייחסו לסוגיות האלו שמכניסות אותם ללופים החוזרים של האשמות וויכוחים כאל סוגיות שהן באחריות שניהם ולא כסוגיות שקשורות ליחסי ההורה החורג והילד. הבנת הדינמיקות של פרק ב' מאפשרת לייצר מענה אמפתי סביבם. זו הקלה מאד גדולה כשזוגות תומכים אחד בשני בחוויות השונות ולא כועסים או מבטלים אותן. כי תמיכה היא לא להסכים אלא להבין. לא להסכים עם זה ש-את פחות חשובה לי, אלא להבין שזו החוויה שלך ואת זה אני רוצה לשנות. לא להסכים עם זה ש-אני צריכה לאהוב את הילד שלך, אני לא, אלא להבין את המשאלה שלך שהילד שלך יקבל הרגשה שהוא רצוי כשהוא בא אז אולי נמצא משהו שאני יכולה לעשות איתו אחד על אחד, תעזור לי עם זה? יש כל כך הרבה אמפתיה מסביב תעזרו בה, זו הקלה גדולה כשבני זוג לומדים לתמוך אחד בשני דרך החוויות השונות. מאשר להרגיש פגועים, לא שייכים מנוכרים על ידי האדם שאמור להיות חוף המבטחים החדש שלהם בעולם. שבו ודברו על זה אבל דברו מתוך סקרנות לא שיפוטיות- תתעניינו בחוויה השונה של כל אחד מכם בתוך המשפחה המשולבת, דברו את השונות מבלי להבהל ממנה, מבלי לנסות לשנות אותה או להעלים אותה- אלא להיפך, לקבל אותה כעובדה ולעבוד איתה. זה לא פשוט- אני יודעת, כי כדי להבין אותה אנחנו צריכים להפרד מהפנטזיה האישית שלנו אבל הפנטזיה במקרה הזה היא האויב שלכם. היא מרחיקה אתכם מלראות את הדבר החשוב ביותר אחד את השני מללמוד אחד את השני ומלהבין שרק אם זה יקרה תוכלו לבנות ביחד פנטזיה חדשה במידות הנכונות לכם שתבסס ביטחון שאין שני לו ומתחיל בחוויה של "רואים אותי, אני חשוב.ה אני מובנ.ת" ביטחון שיגבש אתכם כצוות. מכאן יהיו רק רווחים. באחריות.

1 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול